ועדות שחרורים מהכלא ידועות גם בשם ‘ועדות שליש’ .
לכל אסיר הזכות לעמוד בפני וועדת השחרורים אשר תידון בשאלת שחרורו המוקדם.
ועדת השחרורים פועלת מתוקף חוק (שחרור ממאסר על תנאי התשס”א – 2001).
במסגרת החוק ניתנת לוועדת השחרורים או ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים של שירות בתי הסוהר הסמכות לשחרר שחרור מוקדם אסיר שנשפט לעונש מאסר של שלושה חודשים ויותר אשר ריצה שני שלישים ממאסרו.
תפקידן של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ועדות השחרורים וועדות השחרורים המיוחדות הוא לשקול ולהחליט האם ראוי אסיר להשתחרר על תנאי, לאחר שריצה חלק מעונשו, בהתאם לחוק.
שיקולי הועדות השונות הן בראש ובראשונה האם נשקפת סכנה לציבור כתוצאה משחרור מוקדם של אסיר, סיכויי השיקום שלו, התנהגותו במהלך מאסרו וכן שיקולים נוספים.
הוועדה כמובן נותנת משקל רב לחומרת העבירה בה הורשע האסיר, למשך המאסר שנגזר עליו ,למאסרים קודמים שריצה, לדיונים קודמים שהתקיימו בעניינו בפני ועדת השחרורים ( האם קיבל שליש בעבר?), לשאלה האם קיימים נגדו כתבי אישום תלויים ועומדים בעת הדיון , לחוות דעת מטעם הרשות לשיקום האסיר או חוות דעת פרטית ועוד.
השחרור באמצעות ועדת השחרורים או באמצעות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים של שב”ס איננו אוטומטי.
ככל שהעברה בגינה נשפט אסיר חמורה יותר, ככל שאסיר צבר בעברו מאסרים רבים יותר כך יגבר נטל ההוכחה עליו לשכנע את ועדת השחרורים שהוא ראוי לשחרור מוקדם.
אין חובה להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני וועדת השחרורים אולם על מנת שאסיר יגדיל את הסיכוי שלו לזכות בשחרור מוקדם הוא נדרש לייצוג משפטי.
עבודת עורך הדין המייצג בתחום זה מתחילה הרבה טרם הדיון בפני הוועדה.
עורך דין מנוסה יכוון את האסיר לקראת הוועדה החל משילובו בטיפול וכלה בהכוונה של עריכת תכנית שיקום ופיקוח.
עורך הדין יידע להתמודד בצורה טובה יותר עם חוות דעת מודיעיניות וחוות דעת של גורמים מקצועיים.
על החלטת ועדת השחרורים ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר ידון בו בהרכב של שלושה שופטים.
לעורכי הדין מנשה ואלמוג ניסיון רב בייצוג בפני ועדת השחרורים, בפני היחידה למאסרים קצרים של שב”ס ובערעורים על החלטות הוועדה.
לעורכי הדין אלמוג ומנשה מספר רב של הצלחות בוועדות השחרורים השונות ברחבי הארץ אף במקרים בהם אין מדובר במאסר ראשון של אסיר וחרף התנגדות משטרת ישראל לשחרור בשל קיומו של מידע מודיעיני כנגדו.
השאר פרטיך ואנו נחזור בהקדם
