חשוד רשאי לפנות לגורם שהחליט שלא להעמידו לדין בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה נגדו.
עילת הסגירה מלמדת אותנו מהי דעתה של התביעה על מידת האשמה של החשוד בתיק ומהי הערכתה לגבי עצמת הראיות נגדו.
מי שהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות (ולא מחוסר אשמה) נתפס כאחד שדבק בו רבב וזאת על אף העובדה שכלל לא הועמד כלל לדין ושחזקת החפות עומדת לזכותו.
מנגד, מי שהתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה ייוותר ללא רישום משטרתי כלשהו בגין תיק החקירה וההתייחסות אליו תהיה כאל חף מפשע וכמי שלא דבק בו רבב כלל.
לעילת הסגירה יש השלכה על המידע שרשויות האכיפה וגורמים ציבוריים רשאים להיחשף אליו ולהתחשב בו.
כך למשל יכול כל שוטר שעורך בדיקה פשוטה של רישיונות נהיגה או תעודת זהות להיחשף אל תיקים סגורים של נבדק , עניין הנצרב בתודעתו של אותו שוטר ויכול חלילה להשפיע השפעה של ממש על התנהגותו והחלטותיו ביחס לאותו נבדק.
גורמים ציבוריים נוספים דוגמת צה”ל, השב”כ והמוסד יכולים להיחשף לתיקים סגורים של אדם בנסיבות מסוימת.
כך למשל יכול למצוא עצמו תלמיד תיכון שמיועד לשירות בטחון ומעוניין להתמיין לתפקיד רגיש בצה”ל שלא להיות מוזמן למיונים ליחידות בהן חפץ לשרת או להידחות אפילו מבלי שיסופק לו הסבר כלשהו.
הדבר נכון גם לגבי מי שסיים את שירותו הצבאי בהצלחה ומעוניין להתמיין לתפקידי בטחון רגישים בהמשך דרכו המקצועית.
החוק איננו קובע מועדי גג להגשת בקשה לשינוי עילה וניתן להגישה אף לאחר שנים ממועד סגירת התיק.
לצורך הגשת בקשה זו עומדת הזכות למגיש הבקשה לעיין בעיקרי חומר החקירה שנאספו בתיק המשטרה ואז לבסס את טענותיו ביחס אליהם.
כמו כן קיימת הנחייה של פרקליט המדינה אשר מתווה את שיקול הדעת של התביעה באשר לקביעת עילת סגירת התיק.
כמו כן, לעיתים רבות הגשת בקשה מסוג זה דורשת מאמץ נוסף לאיסוף ראיות התומכות בבקשה, ראיות שלא נאספו בשלב החקירה ע”י הגוף החוקר.
מטעמים אלו נחוץ להגיש הבקשה לשינוי העילה באמצעות עורך דין מנוסה ומקצועי אשר ידע לתמוך אותה בנימוקים המשפטיים והראייתיים הנדרשים ויכוון בצורה המקצועית את הלקוח.
השאר פרטיך ואנו נחזור בהקדם
